מתי עצמאי נחשב לעובד?
פעמים רבות, עובדים מועסקים כקבלנים עצמאיים, בעוד למעשה הם שכירים לכל דבר. לעובדים שכירים ישנם זכויות שאין לקבלנים עצמאיים. ישנה חשיפה כלכלית לדרישת זכויות אלה ע"י הקבלן.
כיצד אם כן ניתן לקבוע האם אדם מסוים הוא עובד או קבלן עצמאי?
על פי הפסיקה מה שקובע הוא מהות היחסים בין הצדדים, לא לפי ההסכם הפורמלי בין הצדדים, אלא לפי הנסיבות בפועל.
במהלך השנים, נקבעו מספר מבחנים לקיום יחסי עובד מעביד.
המבחן הדומיננטי והמרכזי הוא מבחן ההשתלבות. לעיתים, התוצאות על פי המבחנים השונים תהיינה שונות, אך מכלול הסממנים הם שמכריעים:
מבחן ההשתלבות – מבחן ההשתלבות במפעלו או עסקו של המעסיק:
הפן החיובי : יש לבדוק שהפעולה המבוצעת מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה, והאם היעדרו של מבצע הפעולה, יש כדי לפגוע בפעילות הרגילה של המפעל. (כמו למשל העסקת מהנדס בחברת תוכנה, בשונה מרואה חשבון חיצוני הנותן שירותים לחברת הייטק).
הפן השלילי : יש לבדוק שהגורם בו מדובר נושא בסיכון בהפעלת העסק, האם נושא ברווח והפסד, האם הוא שוכר משרד מכספו? האם הוא מעסיק עובדים תחתיו?
מבחן הפיקוח והשליטה – יש לבחון מהי מידת הפיקוח שיש למפעל כלפי אותו אדם. ככל שהפיקוח הינו יותר אינטנסיבי, הנטייה תהיה לראות באותו אדם כעובד ולא כקבלן. כך למשל, אדם המועסק בשעות וימים קובעים יש אפשרות רבה יותר לפקח עליו.
מבחן הביצוע האישי – יש לבחון קשר אישי בין האדם שמבקשים לקבוע מעמדו כעובד לבין המפעל. עובד במפעל, אינו נוהג לשלוח מחליפים בימי היעדרותו. לעומת זאת, עצמאי, יכול וישלח מחליפים בהיעדרו.
מבחן הציוד – יש לבחון האם הקבלן נושא בעלויות של כלים לביצוע עבודתו או שמא מקבל את הכלים ממקום העבודה.
משך ההעסקה – ככל שמשך ההעסקה ארוך יותר, תהיה נטייה להכיר במועסק כעובד.
מבחן התלות – יש לבחון את תלות הצדדים האחד בשני, את חובת העובד לעבוד, וחובת המעסיק לספק עבודה.
